פסק-דין בתיק ת"א 23081-12-09

רקע

מונחת לפני תביעתו של מר לאון קרנצקי, יליד שנת 1978 (להלן: " התובע") בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים מיום 25.09.09 עת נסע על טרקטורון נתקל בסלע ונפגע (להלן: " התאונה"). כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: " הנתבעת") ביטחה את הטרקטורון בזמנים הרלוונטיים לתאונה.

מטעם בית המשפט מונה מומחה רפואי בתחום כירורגיה אורתופדית, פרופ' אלכסנדר בלנקשטיין, אשר העריך כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה בגובה 5% לפי סעיף 35 (1) (א-ב) לתקנות המל"ל.

מאחר והצדדים לא קיבלו את הצעת בית המשפט מיום 20.06.11 לא היה מנוס מלהכריע בתיק זה לפי הכלל של "ייקוב הדין את ההר" ( מסכת סנהדרין דף ו' עמוד ב') והתיק נקבע לדיון הוכחות.

דיון הוכחות התקיים ביום 29.03.12, בו העיד התובע. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

התביעה הגישה סיכומיה ביום 17.06.12. ההגנה הגישה סיכומיה ביום 06.08.12.

הנני מתנצל בפני הצדדים על כי פסק הדין ניתן רק כעת, דבר שנגרם כתוצאה מתקלה אדמיניסטרטיבית.

טענות הצדדים

ב"כ התובע המלומד טוען כי מיד לאחר התאונה התובע פנה לחדר מיון בבית החולים "איכילוב" ושם אובחן כסובל משברים באמה רדיוס השמאלית. התובע טופל בגבס במשך חודשיים, מיום 25.09.09 ועד ליום 19.11.09. ביום 08.10.09 הומלץ לתובע, בבית החולים, על ניתוח. ביום 13.10.09 אושפז התובע בבית החולים למשך יומיים במחלקה האורתופדית, אשר לבסוף הוחלט שלא לבצע את הניתוח ולהמשיך בטיפול בגבס ארוך מעל המרפק, משככי כאבים, מעקב אורתופד וחופשת מחלה ל-6 שבועות. ביום 19.11.09 הוסר הגבס לתובע והומלץ לו על המשך הליכה עם סד וטיפולי פיזיותרפיה. לטענתו, בעקבות התאונה  התובע סובל ממוגבלות תפקודית קשה בעלת השפעה מכרעת על יכולתו התפקודית. ב"כ התובע מעריך כי נזקו של התובע, עקב התאונה, מגיע לסכום מעל  200,000 ש"ח.

ב"כ הנתבעת המלומדת טוענת כי התאונה קלה: במהלך טיול על מעין טרקטורון התובע נפגע מההגה בלבד, לא נפל ממנו ולא התנגש ברכב אחר. לאחר התאונה התובע נבדק בחדר מיון של בית החולים "איכילוב" ושם אובחן שבר בשורש כף יד שמאל והיא גובסה. תחילה הותאם לתובע גבס ארוך ושלושה שבועות לאחר התאונה, ביום 14.10.09, הותאם לו גבס קצר וזאת עד ליום 05.11.09. היא הדגישה כי ידו הדומיננטית של התובע הינה יד ימין, והוא נפצע בידו השמאלית. זאת ועוד, התובע מועסק על ידי חברה פיננסית ככלכלן ושכרו ערב התאונה (בסך של 6,000 ש"ח) ומעמדו לא השתנה. באשר לחוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, התובע לא זימן אותו לחקירה ולא שיגר אליו שאלות הבהרה. ב"כ הנתבעת מעריכה כי נזקו של התובע, עקב התאונה, מגיע לכדי סך של כ- 20,000 ש"ח.

דיון והכרעה

משאין מחלוקת בין הצדדים בעניין החבות, אדון כעת בשאלת הנכות והנזק.

הנכות הרפואית והתפקודית

המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, פרופ' אלכסנדר בלנקשטיין, קבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה בגובה 5%. מאחר והצדדים בחרו שלא לזמן לחקירה את המומחה הרפואי על חוות דעתו זו ומאחר והחוות דעת נמצאה אמינה וקוהרנטית בעיניי, הנני מקבלה וקובע כי נכותו הרפואית של התובע תהא בגובה 5%.

אשר לנכותו התפקודית של התובע, אמנם מהמסמכים המצורפים לתיק בית המשפט עולה כי התובע שב לעבודתו. ברם, אין לדעת מה ילד יום ובמיוחד כאשר מדובר בתובע אשר עושה שימוש מוגבר בכף ידו, הן בכתיבה והן בהקלדה. על כן, ומונחה על ידי הפסיקה לפיה בדרך כלל הנכות הרפואית משקפת נאמנה את הנכות התפקודית (ראה למשל ע"א 3049/93 גירגיסיאן נ' רמזי ואח' פ"ד נב(3) 792), לא מצאתי מקום להוסיף או לגרוע מנכותו הרפואית של התובע והנני קובע כי נכותו התפקודית של התובע תהא כנכותו הרפואית.

הפסדי שכר לעבר

עסקינן בנזק מיוחד אשר יש להוכיחו בראיות של ממש.

וכפי שנקבע בע"א 355/80 נתן אנסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ פ"ד לה(2) 800,809:

          "באותם המקרים בהם לאור טבעו ואפיו של הנזק ניתן להביא נתונים